טיפול פסיכולוגי הוא מקום לדבר, להקל על מצוקה נפשית ולקבל עזרה, ומתאים למי שסובל מבדידות, חוסר ביטחון, פחדים, מריקנות או תקיעות בחיים, מהרגלים מזיקים והתמכרויות, וגם מקשיים ביצירת קשר אינטימי ותקשורת יעילה. הטיפול מבוצע על ידי מטפלים שעברו שנות הכשרה מרובות והתמחות ארוכה, דבר אשר יוצר שילוב של ידע רב ועדכני וניסיון טיפולי משמעותי.
איך זה עובד?
בטיפול פרטני נפגשים מטופל/ת ומטפל/ת לשיחה. תפקיד המטופל/ת לדבר. זוהי לא משימה קלה, במיוחד כשמדובר במציאת מלים למחשבות פרטיות, לתחושות גופניות ולרגשות עמוקים שנחווים אך לא מדוברים, או כשהמחשבות שעולות מורגשות כלא רלוונטיות או לא נעימות. תפקיד המטפל/ת להקשיב ולהגיב במטרה להקל על תהליך הדיבור של המטופל/ת ולעזור לו/לה להפיק משמעות חדשה מהדברים שנאמרים.
הטיפול הוא מסע של גילוי עצמי. אחת התובנות המהפכניות ביותר שהנחיל לנו פרויד הייתה שהאדם למעשה איננו מכיר את עצמו כפי שהוא רגיל לחשוב. פסיכואנליטיקאים מאוחרים יותר הבינו שמה שהופך את הטיפול למשמעותי הוא, שהמסע הזה מתרחש בתוך הקשר הנוצר בין המטופל והמטפל. כי במהותה הנפש נמצאת תמיד בזיקה לאחר, וקשיים רגשיים מתרחשים לא רק בתוכנו פנימה, אלא תמיד בתווך שבינינו ובין האחר.
מה שבדרך כלל קורה הוא שההסתכלות החדשה על עצמנו, כולל על מה שקורה בקשר הטיפולי, מובילה לשינוי ניכר בהרגשה הכללית ולגילוי אפשרויות חדשות לחיות את החיים בצורה אחרת, עשירה ומספקת יותר.
איך זה נראה?
נפגשים פעם בשבוע לפחות, יושבים ומשוחחים. ילדים אוהבים לתקשר דרך יצירה או משחק ויש שמעדיפים בתנועה בחצר. יש טיפולים שהכלבה או החתול מצטרפים למפגש.
טיפול נפשי יכול לקחת בין כמה חודשים למספר שנים. במקרים רבים הטיפול נמשך לאורך מספר סבבים, שביניהם יכולה להיות הפסקה ארוכה לא פחות.
טיפול קבוצתי-אנליטי הוא כלי טיפולי ייחודי, השייך לעולם הטיפול הקבוצתי. מדובר בקבוצה קטנה ואינטימית, עד 8 משתתפים, אשר עוסקת בניסיון מתמיד להפוך את עצמה לסביבה מיטיבה, מזינה ומקדמת עבור כל אחד מן המשתתפים בה. כל אחד בה הוא גם מטופל וגם מטפל. מנחה הקבוצה עוזר לשמור על אווירת עבודה נכונה ולכוון את הקבוצה להכרה ולעיבוד של התהליכים שמתרחשים בה, הן ברמה הקבוצתית והן ברמה האישית.
שורשי האנליזה הקבוצתית נעוצים בחשיבה הרשתית שבבסיס תחומי מחקר שונים, כמו חקר המוח, הסוציולוגיה והפסיכואנליזה. בקצרה, תפיסה זו גורסת כי הנפש האנושית נוצרת בתוך הקשר חברתי. בדומה לנוירון בודד במוח, לא ניתן להבין אדם (למה מרגיש או פועל בצורה מסוימת) בלי להתייחס לקבוצות השייכות הבסיסיות שלו, שבתוכן התעצבו תפיסותיו הבסיסיות ודפוסי הפעולה שלו.
מה קורה בקבוצה?
בטיפול הקבוצתי האנליטי נפגש אדם עם אנשים זרים, אך מרקע דומה לשלו. הרעיון של פוקס, מייסד השיטה, הוא שבקבוצה כל המשתתפים שותפים בקביעת הנורמות שמהן כל אחד מהם גם מנסה לחרוג, בהתאם לאופיו, לדפוסי הפעולה שלו ולסגנון האישי שלו. כך, בקבוצה אנו זוכים לקבל "מראות" רבות לחלקים השונים שלנו, כפי שהם באים לידי ביטוי באינטראקציות שלנו עם אנשים אחרים. נוצר תהליך רב עצמה, אשר פותח אפשרויות רבות להבנה חדשה ולשינוי, שאותן המשתתפים לומדים ומיישמים תוך כדי ההתנסות בקבוצה.
למי מתאימה אנליזה קבוצתית?
טיפול קבוצתי-אנליטי מתאים לכל אדם (עם כל סוג של בעיה רגשית/חברתית/התנהגותית) אשר מבין את המשמעות של הטיפול ומוכן לקחת זאת על עצמו. היוצאים מן הכלל לאמירה זו מאוד ספציפיים, וניתן לברר אותם בפגישות אישיות מקדימות, הנערכות בתהליך ההצטרפות לקבוצה. כיום מובן כי שיטת טיפול זו אינה נופלת בעוצמתה מן הטיפול האינדיבידואלי. ישנם מקרים, כאמור, בהם ישנן אינדיקציות ברורות להעדפת האחד על פני השני.
פסיכותרפיה הנעזרת בבעלי חיים מתנהלת כטיפול נפשי לכל דבר (עם מטפל המוסמך לכך) שבו נוכחים בעלי חיים כחלק מהסביבה הטיפולית. לתוספת הקטנה הזו השפעה על אופי הטיפול ועל התהליכים הטיפוליים, ולפעמים יש בה כדי לחולל או להאיץ תהליכי התפתחות וריפוי בצורה שלא ניתן להגיע אליה בדרכים אחרות.
בעלי החיים שלי
החיות שנמצאות בסביבה שבה אני מטפל הן שולה, הכלבה שלי, ואיציק החתול. הם אינם נמצאים באופן קבוע בקליניקה, אך שמחים לקבל את פני העוברים בחצר ולהצטרף למפגש הטיפולי, אם מזמינים אותם.
במקרים המצדיקים זאת, ישנה אפשרות לצאת מבין קירות הקליניקה, ולקיים מפגשים בחצר, או אף בשדות הסמוכים לקליניקה. היציאה החוצה, התנועה במרחב והמפגש עם הטבע ובעלי החיים שבו, מזמינים מגוון גדול של חוויות שניתן להפיק מהן ערך טיפולי רב. הנוכחות של בעלי חיים ושל סביבה טבעית תורמת להשריית רוגע והתרופפות הגנות, ומעודדת יצירת קשר וביטוי עצמי.
למי מתאים טיפול בעזרת בעלי חיים?
באופן טבעי, סגנון עבודה זה מתאים יותר לטיפול בילדים מאשר במבוגרים, אם כי גם לכך ישנם יוצאים מהכלל. ילדים נוטים מטבעם להתייחס לבעלי חיים כאל "אחר" לגיטימי ליצירת קשר רגשי ומערכת יחסים הדומה ליחסיהם עם בני האדם שסביבם. עם ההתבגרות, מסתבר שאנו נוטים לאבד משהו מן הזיקה האינטואיטיבית הזאת.
העבודה עם בעלי חיים עוזרת גם למי שמתקשה ביצירת קשר עם בני אדם אחרים. המפגש עם החיות עשוי להיות הרבה פחות מאיים, ונשען על צורות תקשורת בסיסיות יותר (כגון שפת גוף ומגע פיזי).
כמו כן, היציאה החוצה מאוד עוזרת במקרים של קושי בביטוי מילולי וצורך בביטוי עצמי דרך תנועה במרחב וחקירה של הסביבה.
ההדרכה היא המרחב המשמעותי ביותר בתהליך ההתפתחות וההתמחות של המטפל הרגשי. היא מאפשרת למידה אינטגרטיבית, המשלבת עיבוד של החוויה הקלינית לצד המשגה תיאורטית ופיתוח שפה, טכניקה ו"קול" אישי ואותנטי.
כמדריך, אני עובד כיום עם מטפלים ממגוון דיסציפלינות, כגון טיפול בעזרת בעלי חיים, טיפול בדרמה, בתנועה, בביבליותרפיה וטיפול בהבעה ויצירה, וכן פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומתמחים בפסיכולוגיה קלינית.
להבנתי, תפקיד המדריך הוא ללוות ולכוון את המטפל המודרך בתהליך בניית הזהות המקצועית שלו, תוך כדי למידת העקרונות של צורת החשיבה הטיפולית (הקלינית). לצד זאת, ההדרכה משמשת מרחב של החזקה עבור המודרך, המסייע לו להחזיק את הטיפולים שהוא מנהל, לעבד ולהבין את הקשיים המלווים את עבודתו ולפתח כלים להתמודדות עם המצבים המתעוררים בטיפול. מרכיב חשוב הוא פיתוח היכולת שלו לזהות, לשאת ולעבד את הרגשות והעמדות שלו עצמו, במפגש שלו עם המטופלים.
סגנון ההדרכה שלי הוא פסיכואנליטי. האופן בו אני חושב ועובד כמדריך מושפע מהגישות והתיאוריות המנחות גם את עבודתי כמטפל, ומניסיוני הטיפולי (כמטפל וכמטופל) וההדרכתי (כמדריך וכמודרך). אני מאמין שבהדרכה צריך להיות שילוב של הכוונה והעברת ידע (מן המדריך למודרך), מצד אחד, ושיח משותף של חקירה והתבוננות, המוביל לגילויים חדשים, מצד שני. כל אחד מן ההיבטים הללו הכרחי וחשוב.
הדרכה קבוצתית והדרכת מנחי קבוצות
תחום זה ייחודי, משום שהוא משלב את העקרונות שפורטו למעלה, עם חשיבה וטכניקה מעולם הטיפול הקבוצתי. הדרכה קבוצתית איננה רק הדרכה בקבוצה. ההדרכה הקבוצתית משלבת התנסות והתבוננות בתהליכים קבוצתיים, ושימוש בהם לצורך למידה אישית והתפתחות מקצועית. בהדרכה מסוג זה ישנו דגש על המתרחש בקבוצת ההדרכה בכאן ועכשיו, עבור כל משתתף ועבור הקבוצה כשלם, תוך עיבוד התהליכים המקבילים המתרחשים בה.
הוראה, סמינרים והשתלמויות
לצד עבודתי כמדריך, אני מנחה סמינרים קליניים למטפלים, באופן פרטי ובמסגרת בית ספר לפסיכותרפיה. הסמינרים משלבים קריאה של טקסטים מקצועיים ולמידה תיאורטית, תוך כדי דיון המזמין חיבור לחוויות מן הניסיון הקליני של המשתתפים ומעולמם האישי, העולות באופן אסוציאטיבי תוך כדי עיבוד הרעיונות והמושגים הקיימים בטקסט. כמו כן, אני מעביר השתלמויות לאנשי טיפול, העוסקות בהיבטים תיאורטיים ומעשיים של פסיכותרפיה פרטנית וקבוצתית.
אני מוצא שההשתתפות בסמינר קליני מקדמת מאוד את ההתפתחות המקצועית, בעיקר על ידי העשרה, העמקה והרחבה של החשיבה הקלינית. בנוסף, היא הופכת להיות קבוצת שייכות חברתית מאוד משמעותית, התורמת למשתתפיה בהרבה מובנים נוספים.